אם יש משהו שהאינטרנט לימד אותנו, זה שהוא מרחב פתוח לכולם. לפחות, כך הוא אמור להיות. עם זאת, המציאות שונה: ישנם מיליוני אנשים ברחבי העולם שמתמודדים עם מוגבלויות שונות, והם לא תמיד יכולים לגלוש באתרי אינטרנט בנוחות, לעיתים אף בכלל לא. כאן נכנסת לתמונה הנגשת אתרים – אבל לא רק כחובה חוקית, אלא בראש ובראשונה כחלק מאחריות חברתית של בעלי האתרים.
מ צריך הנגשה?
כשחושבים על הנגשת אתרים, לרוב עולה בראש תמונה של אדם עם מוגבלות ראייה או שמיעה. זה נכון, אבל לא רק. הנגשה מסייעת גם לאנשים עם מוגבלויות מוטוריות שמתקשים להשתמש בעכבר, לאנשים עם הפרעות קשב וריכוז, לאוכלוסייה המבוגרת שלא שולטת בטכנולוגיה באופן מלא, ולאנשים עם לקויות קוגניטיביות שזקוקים לניווט ברור ופשוט יותר.
דמיינו אדם עם לקות ראייה שמנסה לקרוא טקסט באתר אך הצבעים אינם ניגודיים מספיק, או מישהו עם רעד בידיים שמתקשה ללחוץ על כפתורים קטנים. באותם רגעים, האינטרנט – שאמור להיות מרחב פתוח ושוויוני – הופך למחסום. וזה בדיוק מה שאנחנו רוצים למנוע.
החוק לא אמור להיות הסיבה היחידה
בישראל, כמו גם במדינות רבות אחרות, ישנה חקיקה שמחייבת בעלי אתרים להנגיש אותם לאנשים עם מוגבלויות. אבל אם להיות כנים – חוק הוא רק הבסיס, לא המטרה. הנגשת אתר לא צריכה להיות פעולה טכנית שנעשית כי "צריך", אלא החלטה מודעת להעניק חוויית גלישה טובה לכל משתמש.
הרי כשאנחנו בונים אתר, אנחנו רוצים שהוא יהיה נוח, נגיש וברור לכל אחד – בדיוק כמו בחנות פיזית שמתחשבת בכל הלקוחות. האם הייתם רוצים להיכנס לחנות שאין בה רמפה לכיסאות גלגלים? האם הייתם מרגישים בנוח עם מסעדה שאין בה תפריט בכתב ברור או עם פונטים קריאים? אז למה שזה יהיה שונה באתר אינטרנט?
הנגשה = יותר משתמשים, יותר לקוחות
מעבר להיבט החברתי, יש להנגשה יתרונות עסקיים ברורים. אתרים מונגשים פונים לקהל רחב יותר, ובכך מגדילים את מספר המבקרים והלקוחות הפוטנציאליים. מדובר באוכלוסייה של כמיליון וחצי אנשים בישראל בלבד שמתמודדים עם מוגבלות כזו או אחרת – אנשים עם כוח קנייה, אנשים שרוצים לצרוך מידע, להזמין מוצרים, לקבל שירותים. למה לא להקל עליהם ולהפוך אותם לחלק טבעי מהקהילה הדיגיטלית?
בנוסף, אתרים מונגשים זוכים ליתרון גם במנועי החיפוש. גוגל, למשל, מעדיף אתרים עם חוויית משתמש טובה וברורה. אתרים שמשתמשים בטקסטים קריאים, בתגיות נכונות לתמונות, במבנה נוח וברור – זוכים לניקוד גבוה יותר, ולכן נוטים להופיע במיקומים גבוהים יותר בתוצאות החיפוש.
אז איך מתחילים להנגיש אתר?
הנגשה לא חייבת להיות תהליך מסובך – היא מתחילה בשינויים קטנים:
שימוש בניגודיות צבעים שמאפשרת קריאה נוחה.
הוספת כתוביות לסרטונים, כדי שגם כבדי שמיעה יוכלו להבין את התוכן.
שימוש בכותרות מסודרות שמקלות על ניווט עם קוראי מסך.
תפריטים ברורים ושפה פשוטה שמקלה על כל המשתמשים.
התאמת האתר לשימוש ללא עכבר – כך שגם אנשים עם מגבלות מוטוריות יוכלו לנווט באמצעות המקלדת בלבד.
כל אלו הם צעדים קטנים, אבל משמעותיים – כאלו שיכולים להפוך את חוויית הגלישה ממתסכלת לנגישה, ממתסכלת לשוויונית.
לסיכום: אינטרנט נגיש הוא אינטרנט לכולם
הנגשת אתרים היא הרבה יותר מרק חובה חוקית. היא הצעד המתבקש אם אנחנו רוצים לחיות בעולם דיגיטלי שמכבד את כל המשתמשים, בלי יוצאים מן הכלל. בסופו של דבר, אינטרנט שמנגיש את המידע והשירותים שלו לכולם, הוא אינטרנט שטוב יותר לכולם – גם לבעלי האתרים, גם למשתמשים, וגם לחברה כולה.
אז בפעם הבאה שאתם בונים אתר, תשאלו את עצמכם – האם האתר הזה באמת פתוח לכולם? אם התשובה לא ברורה, כנראה שהגיע הזמן להנגיש אותו.
ובחיפושכם אחר חברת הנגשה שתדע להתאים את האתר שלכם לחוק (והכי חשוב – לגולשים). חפשו ברשת אחר USER A חברה ישראלית מקצועית המלווה אלפי אתרים מורכבים ופשוטים כאחד בישראל.
